פסק-דין בתיק תא"מ 8655-01-10

1.      לפניי מונחת תביעה כספית ע"ס 35,371 ש"ח (קרן) שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר ועניינה בחוב שחבה הנתבעת, על פי הנטען, לתובעת בגין אספקת ציוד טכני.

עיקר טענות התובעת

2.      לפי הנטען בתביעה, החל מחודש 03/09 ועד חודש 08/09 סיפקה התובעת לנתבעת, על פי הזמנותיה, ציוד טכני שבגינו נשארה יתרת חוב שלא שולמה ע"ס 35,371 ש"ח. לטענת התובעת, חבה לה הנתבעת בתשלום החוב הנ"ל מכוח התחייבותה על-פי חוזה מפורש או מכללא לתשלום תמורת הסחורה אשר קיבלה; מכוח סעיף 19 לחוק המכר תשכ"ח-1968, לפיו קונה חייב לשלם למוכר את תמורת הממכר אשר קיבל; וכן מכוח סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 הקובע כי מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת, חייב לשלם את שווי הזכייה. לתמיכה בתביעתה, צירפה התובעת כרטסת הנהלת חשבונות וחשבוניות המוכיחות, לטענתה, יתרת החוב הנטענת.     

3.      התובעת שוללת מכל וכל את גרסת הנתבעת, ולפיה העסקה מושא התובענה הינה עסקת סחר חליפין (ברטר), וטוענת כי הנתבעת כשלה בהוכחת טענתה זו, שכן עדויות התביעה היו מהימנות ונתמכו בראיות למכביר, כגון כרטסת וחשבוניות כאמור, בעוד שעדויות ההגנה היו רוויות סתירות ובלתי מהימנות. עוד נטען, כי כרטסת הנהלת החשבונות, עליה ביקשה התובעת להיתמך, מהווה רשומה מוסדית בהתאם לסעיף 35 לפקודת הראיות, משלא הועלתה ע"י הנתבעת כל התנגדות לתוכנה, ועל כן היא מהווה, בנסיבות העניין, ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה.

4.      ב"כ התובעת מפנה בסיכומיו לעדי התביעה, האחים ה"ה טל ושי צביאלי, אשר שללו מכל וכל קיומו של הסכם מסוג ברטר בין הצדדים. כך, הכחישו את הטענה, כי סוכן המכירות של הנתבעת, מר יוסי מנגוני (להלן: "מנגוני"), שימש כמתווך בין הצדדים בעסקה זו. התובעת טוענת, כי אין ליתן משקל לעדותו של מנגוני בשל הסתירות המהותיות שנתגלו בה ואשר פוגמות במהימנותה, ובשים לב לעובדה כי מנגוני נמנה על עובדי הנתבעת, וככזה נחשב לעד בעל אינטרס בתוצאות המשפט.

5.      באשר לעדויות ההגנה, נטען כי אין ליתן אימון בעדות נציג הנתבעת, מר עופר שעיה (להלן: "עופר"), מכיוון שהלה הסתיר בחוסר תום לב משווע, בעת הגשת כתב ההגנה ותצהיר עדותו הראשית, את הקשר העסקי ששרר בין הצדדים בין השנים 2003 ו- 2009, ורק לאחר שהתובעת המציאה לתיק, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 20.06.11, את כל הכרטסות הנוגעות למלוא תקופת ההתקשרות העסקית בין הצדדים, או אז נאות עופר להיזכר בקשרי המסחר ששררו בין בעלי הדין בשנים עברו. עובדה זו מקעקעת, כך נטען, מתחת לגרסת הנתבעת כי מנגוני שימש כמתווך בעסקה מושא הדיון. כן הוכח, כי כבר מראשית הקשר העסקי שנרקם בין הצדדים נהגו אלה להחליף ביניהם סחורות מעת לעת ולהשלים את יתרת החוב בכסף או בהמחאות 

6.      לטענת התובעת, אין הגיון כלכלי בטענת הנתבעת כי עסקינו בעסקה מסוג ברטר, לפיה הסכימו הצדדים על החלפת סחורה מסוג מערבלי בטון מתוצרת סין שברשות הנתבעת, עם מערבלי בטון מתוצרת אירופאית שברשות התובעת, וזאת לנוכח הפרש המחירים הגדול ביניהם.

7.      עוד טוענת התובעת, כי אין כל ביטוי ו/או זכר לעסקת הברטר הנטענת במסגרת כרטסות הנהלת החשבונות של בעלי הדין עצמם. לחלופין, אם ישתכנע בית המשפט, כי מדובר בעסקת ברטר, עדיין מוענקים לבית המשפט סמכות ושיקול דעת שלא להורות על אכיפת ההסכם. מדובר בהסכם שלא ניתן לאכיפה או שאכיפתו, בנסיבות העניין, תפגע קשות בזכויות התובעת ובאינטרס הציבורי, עת יינתן פסק דין שלא ניתן לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

8.      בהתייחס לתמליל השיחה המוקלטת שהתקיימה בין מנהל התובעת, טל צביאלי (להלן: "טל") לבין עופר לאחר הגשת התובענה ואשר לגביה טוענת הנתבעת, כי היא מכילה הודאה של טל בדבר קיומה של עסקת ברטר, טוענת התובעת כי אין לייחס להקלטה זו כל משקל ראייתית משום שההקלטה הינה חלקית ואינה משקפת את מלוא השיחה שניהלו טל ועופר ביניהם.      

עיקר טענות הנתבעת

9.      הנתבעת מודה בקיומם של קשרי מסחר בינה לבין התובעת, אך לשיטתה תנאי בלעדי להתקשרות בין הצדדים היה שההתקשרות תהיה על בסיס עסקאות סחר חליפין (Barter). הכוונה לקיומו של נוהג בין הצדדים, ולפיו החברות תספקנה ציוד האחת לשנייה על דרך הקיזוז. הנתבעת טוענת, כי התובעת הפרה הסכם זה באופן חד צדדי, שעה שהחליטה לפנות לנתבעת בדרישה לתשלום כספים בגין הסחורות אותן סיפקה לנתבעת. מדובר, לשיטת הנתבעת,  בהתנהלות הנגועה בחוסר תום לב מצד התובעת שמקורה במצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה האחרונה שהביאה להפרת ההסכם, כאמור. בהקשר זה, הפנתה התובעת להליך משפטי אחר שמתנהל כנגד התובעת ע"י בנק הפועלים ואשר מעיד, לשיטתה, על מצבה הכספי הקשה של התובעת אשר היווה הסיבה בשלה חזרה בה התובעת מהסכם הברטר שנכרת עם הנתבעת.   

10.  להוכחת גרסתה זו, הפנתה הנתבעת לתמליל של שיחה שנערכה בין עופר לבין טל לאחר הגשת התובענה ואשר מלמדת, לשיטתה, על אמיתות גרסתה בדבר קיומו של הסכם מסוג ברטר בין הצדדים ביחס לחוב מושא התובענה. לשיטתה, תמליל זה אף מוכיח כי הסיבה העיקרית אשר הניעה את התובעת להפר את ההסכם ביניהם היא חוסר כדאיות כלכלית וגילויה של התובעת כי היא יכולה לרכוש את הסחורות במחירים זולים יותר.

11.  הנתבעת טוענת, כי תימוכין נוסף לגרסתה ניתן למצוא דווקא בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, שם ניתן לראות ביטוי להסכם הברטר בדמות כיתוב לפיו "החזרת סחורה חשבונית קניות למלאי לאון-ציוד בניה עופר-אזור" או "חשבונית מס זיכוי לאון-ציוד בנייה בע"מ עופר אזור", המעיד על נוהג החברות בהחלפת סחורות ביניהם. 

12.  עוד טוענת הנתבעת, כי מכרטסת הנ"ח של התובעת ומעדותו של טל ניתן ללמוד, כי עד לשנת 2009 לא נותרה כל יתרת חוב בין הצדדים וכי ההתקשרות מושא התובענה מתייחסת בעיקרה למערבלי בטון, כפי טענת הנתבעת. כן עולה מכרטסת התובעת, כי בזמנים הרלוונטיים להם טוענת התובעת שלא נטלה סחורה הונפקו חשבוניות נוספות אשר כלל לא נתבעו בגדר התביעה דנן באופן המלמד כי בתקופה הרלוונטית אכן התקיים הסכם ברטר בין הצדדים ולא שולמו כספים.

13.  הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי קלטת השיחה מהווה הודאת בעל דין, שכן טל מעולם לא הכחיש את תוכן הקלטת, ובה נשמע טל אומר לעופר "אין לי מה לקחת ממך כרגע, ואני צריך כסף. אז מה אתה רוצה". הנתבעת הפנתה לעדויות של עופר ומנגוני וביקשה ליתן להן משקל ראייתי באופן הפועל לחובת התובעת.

דיון ומסקנות

14.  לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שבחנתי את חומר הראיות שהונח לפניי, אני מחליטה לדחות את התביעה, כפי שיפורט להלן.

15.  כאמור, תביעה זו הוגשה בהליך של סדר דין מהיר. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי האמור בתקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

16.  המחלוקת העיקרית שניטשה בין הצדדים נוגעת לשאלה, האם נערכה עסקת ברטר בין הצדדים ביחס לחוב הנטען, המטילה על התובעת החובה לפעול בהתאם לתנאי עסקת הברטר באופן שבו אי מילוי חובתה בהתאם להסכם פוטרת את הנתבעת מחובת 'תשלום בכסף'.